עישרת אפרין
 | |
| לידה |
25 בדצמבר 1956 (בת 67) קראצ'י, פקיסטן  |
|---|---|
| מדינה |
פקיסטן |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת קראצ'י |
  | |
עישרת אפרין (באורדו: عشرت آفرین; בהינדי: इशऱत आफरीन; נולדה ב-25 בדצמבר 1956) היא משוררת אורדו ופעילת זכויות נשים, ואחד הקולות המובילים של נשים בספרות בשפת האורדו.[1] יצירותיה תורגמו לשפות רבות כולל אנגלית, יפנית, סנסקריט והינדי. זמרי הע'זל הנודעים ג'אגג'יט וצ'יטרה סינג ביצעו את שיריה באנתולוגיה מוזיקלית, "מעבר לזמן" (1987),[2] והשחקן הפקיסטני הפופולרי זיה מוהידין דיקלם את הנאזמים[3] שלה בהופעות ובאלבומים.[4]
תחילת דרכה[עריכת קוד מקור | עריכה]
עישרת אפרין נולדה למשפחה משכילה בקראצ'י שבפקיסטן, הבכורה מתוך חמישה ילדים. אביה, סעיד מוחמד נאסיר, היה עורך דין[5] מאוחר יותר לקחה את שם העט עשרת אפרין.
היא פורסמה לראשונה בגיל 14 בעיתון "דיילי ג'אנג" ב-1971. היא המשיכה לכתוב ושיריה פורסמו במספר רב של כתבי עת ספרותיים ברחבי הודו ופקיסטן. היא הפכה בסופו של דבר לעוזרת העורכת של הירחון Awaaz, בעריכת המשוררת פהמידה ריאז.[6] במקביל, היא אירחה מספר תוכניות רדיו ברדיו פקיסטן בין השנים 1970–1984 ששודרו ארצית ובעולם. מאוחר יותר היא עבדה תחת בשביל מירזא ג'מיל ביצירת הסקריפט בשפת האורדו, שמאז אומץ אוניברסלית, עבור תוכנת InPage, מעבד מילים לשפות כמו הינדי, אורדו, ערבית, ופרסית.[7]
ב-1985 היא נישאה לסעיד פרוויז ג'עפרי, עורך דין הודי, והיגרה להודו. חמש שנים לאחר מכן, בני הזוג ושני ילדיהם היגרו לארצות הברית, שם הם מתגוררים ביוסטון, שבטקסס שם נולד להם ילד נוסף.
אפרין שמשה כמרצה הראשית לאורדו בתוכנית הדגל להינדי ואורדו של אוניברסיטת טקסס באוסטין.[8]
השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את התואר הראשון שלה השלימה אפרין במכללה הממשלתית עלאמה איקבל בקראצ'י, ומאוחר יותר סיימה תואר שני בספרות אורדו באוניברסיטת קראצ'י.
סגנון ספרותי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפרין היא חלק מתנועה הפמיניסטית בספרות אורדו. נשים אחרות בתנועה כוללות את אדא ג'עפרי, זוהרה ניגה, פהמידה ריאז, קישוואר נאהיד ופרווין שאקיר.
אפרין מונה בין השפעותיה את משוררי האורדו מוחמד איקבאל ופאיז אחמד פאיז. היא משתמשת בסגנון המסורתי המלוטש שלהם, ונוסכת בו מסרים מתקדמים של התנגדות, אינדיבידואליות, ומרד נגד דיכוי נורמות חברתיות פטריארכליות ודכאניות.[6]
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפרין פרסמה שני אוספים של שירה, "לוטוס הפרחים הצהובים" (کنج پیلے پھولوں کا) (1985) ו"שמש לצדי" (دھوپ اپنے حصے کی) (2005). בין היתר, היא נכללה באנתולוגיה של שירת נשים פמיניסטית, בתרגום מאורדו לאנגלית, We Sinful Women,[6] ובהשראתה נערכה האנתולוגיה Beyond Belief: Contemporary Feminist Urdu Poetry.[9] "שירי עישרת אפרין" הוא ספר מאת הסופר ומבקר הספרות אכראם ברלבי.
השירה שלה נלמדת במספר קורסים באוניברסיטאות, ביניהן אוניברסיטת לאהור בפקיסטן ואוניברסיטת טקסס באוסטין.
ב-2018, יצא אוסף חדש של שיריה, "ג'ונגל של עלים נרקבים" (زرد پتوں کا بن – זרד פאתון כּה באן).[10]
פרסים והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1986 זכתה אפרין בפרס סאג'ד זאהיר, במעמד חגיגות היובל של אגודת הספרות הפרוגרסיבית בניו דלהי שבהודו. היא זכתה גם בפרס אחמד עדייה ממרכז האורדו הבינלאומי בלוס אנג'לס, ב-9 בדצמבר 2006, לאחר שנבחר ספרה "שמש לצדי" כספר השירה הטוב ביותר בשפה זו לשנת 2004–2005 על ידי חבר השופטים הבינלאומי לספרות אורדו.[11]
ב-1988 ייצגה אפרין את פקיסטן בפסטיבל קאוויטה לשירה אסייתית שנערכה בבופאל, הודו. ב-1999 היא השתתפה בפסטיבל השירה הבינלאומי בנורווגיה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שירתה של עישרת אפרין בתוכנית לאורדו באוניברסיטת ויסקונסין
- BBC: הפרסומים החשובים באורדו לשנת 2005
- "Liberation", שיר של עישרת אפרין מתוך האנתולוגיה We Sinful Women בתרגום לאנגלית
- כתבה על השקת Dhoop Apne Hisse Ki
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The Taste of Words: An Introduction to Urdu Poetry, Raza Mir, Penguin, 2014, ISBN 978-0143421184
- ^ Time/release/10894189 Jagjit & Chitra Singh – Beyond Time..., Discogs
- ^ ע'זל ונאזם הם שמות שני ז'אנרים של שירת אורדו.
- ^ Nazm - Ishrat Afreen, Zia Mohyeddin, Amazon.com
- ^ نظم کے مقابلے میں غزل زیادہ فنکارانہ ہنر مندی کا تقاضا کرتی ہے، عشرت آفرین, محمود الحسن, ایکسپریس اردو, جمعرات 13 نومبر 2014
- ^ 1 2 3 We Sinful Women, Rukhsana Ahmad (Ed.), The Women's Press, 1991
- ^ Ishrat Afreen, Pride of Pakistan
- ^ Hindi Urdu Flagship Program, University of Texas at Austin
- ^ ASR Publications, 1990. Lahore, Pakistan.
- ^ ‘Zard Patton Ka Ban’ launched, The News, May 17, 2018
- ^ Much More Than a Show of Love for Urdu, Pakistan Link